רקע לבן

29 בינואר, 2012

damian-lazarus11

בסוף צילום פורטרט זה די פשוט, מה בסך הכול צריך? אור מפוזר ורקע לבן ( מישהו אמר ריצ'ארד אוודון ולא קיבל? ). אבל מה באמת חשוב? יחסי צלם מצולם , או במילים פשוטות הווייב שיש על הסט, ורעיון מגניב , לפעמים זה כל-כך פשוט שבא לבכות, איך  לא חשבנו על זה? אז הנה צילום פורטרט מהמם של דמיאן לזרוס ( עוד נגיע אליו בהמשך ).  רקע לבן יש? יש. אור מפוזר יש? יש. רעיון מגניב אתם כבר רואים שיש. גם המבט עושה את העבודה. הצילום הזה ממשיך את קו הארס פואטי שבונה לעצמו דמיאן, מגניב, אניגמטי וקצת הפוך בשכל. כמה פשוט ככה מוצלח. נמאס מהפקות ענק ומסרים פשטניים, עייפנו מוירטואוזיות טכניות חלולות .כל המהות נמצאת מתחת לאף והצילום הפשוט תמיד מנצח. זה הסיפור גם בצילום הזה.

בערך פעמיים ביום אני נכנס לרזידנט אדוויזר, ra בקיצור. כל חובב מוזיקה אלקטרונית ( לא סובל את המושג הזה, אבל לא מצאתי משהו טוב יותר ) מכיר את האתר הזה. יש שם בערך הכול, מה זה בערך, הכול כולל הכול. מכריי ואני נכנסים כדי להתעדכן מה קורה בסצנה ואם מגיע איזה דיג'י מעניין מחו"ל, חו"ל כנראה זאת מילת הקסם פה. אני חייב להודות שכבר פחות ופחות מרגשים אותי אלה שבאים. האחרונה שטמטמה לי את הסרעפת הייתה cassy, ואיזה סט היא נתנה , פצצות פצצות פצצות. למה אני מספר לכם את כל זה? כי בין הצילום לפרנסה ובין קו 39 לצומת קרליבך-חשמונאים פתאום גיליתי עכשיו, אבל ממש עכשיו שדמיאן לזרום מגיע לברקפסט. אפילו אחרי הניצחון בששת הימים לא התרגשתי כל-כך. לפני שנתיים, עת ביקרנו בברלין , הגענו למקום שקוראים לו קלאב דיויז'ינר, גרסה ברלינאית מהבילה של היאכט פאב באילת. מקום קטן וצפוף, שמריח איך נגיד, לא ממש טוב, אבל איזו מוזיקה, הסימפונט של רעננה. אחרי התאקלמות שלקחה בדיוק עשר דקות הגיע יונתן והודיע לנו שפספסנו ובגדול. אתמול תיקלט פה מסייה לזרוס ואיזה זין שהגענו רק היום בבוקר, טיימינג זה כל הסיפור בחיים.

אז מי זה הדמיאן הזה שמרגש אותי כמו אהבה ראשונה? בריטי ( נולד בלונדון ), בנעוריו שמע פופ, פאנק אלקטרו ואפילו ג'אנגל, מה שכמובן משפיע על היצירה העכשווית שלו.  יותר מאוחר הוא נכנס לתעשיית המוזיקה והיה בין השאר ראש מחלקת איתור כישרונות בלייבל שנקרא סיטי רוקרס. את הקיק המשמעותי שלו בתור דיג'יי קיבל ב-2002 בסונאר בברצלונה ( כמו הפסטיגל, רק הרבה יותר טוב ) ומאז כמובן הוא זז ממועדון למועדון , מעיר לעיר, חורש את העולם ,הוא בטוח לט עולה על צ'רטר.

אחרי שקיבל מכה בראש בסונאר הקים את הלייבל קרוסטאון רבלס שמאגד בתוכו כמה מהשמות המסקרנים שיש היום בסצנת המועדונים. המוזיקה שלו אפלולית, עם סאונד עמוק. כשהוא עולה על העמדה, אין הנחות והבחור נותן עבודה ומכניס את המועדון לסטייט אופ מיינד מלוכלך במיוחד.

אקספרימנטלי, פורץ דרך, חדשני, הם רק חלק מהסופרלטיבים שעפים לכיוון שלו ברשת, אז כנראה שהוא יודע מה שהוא עושה. בשבוע הבא הוא מגיע לתת סט בברקפסט ואמנם  זה קורה רק בשבוע הבא ( יום שלישי ) אבל אנחנו כבר שמנו את זה ביומנים המהודרים שלנו.

WELCOME DAMIAN.

דמיאן מפרק את ה - watergate בברלין

dop עושים דמיאן שוורץ

דמיאן שר

ולסיום סיומת

פאנג שוואי

21 בינואר, 2012

ככה זה, שחורף ויש תוגה קטנה בלב, שלא ברור אם אנחנו בעדה, ושכל מה שבא לך זה פשוט להיכנס הביתה ולהדליק תנור ספירלה על פול פאוור, זה בדיוק הזמן לדסקס את הצלם ההולנדי bert teunissen (נ.1959) ואת הפרוייקט שלו .Domestic landscape. הברט הזה מצלם כבר 10 שנים בתים בכל רחבי אירופה, תשאלו מה מיוחד כל כך בבתים האלה , הם נבנו בתקופה שעדיין לא חיברו בתים למקור חשמלי והארכיטקטורה שלהם הייתה מבוססת על אור יום. בתים שמתחילים להעלם אחרי מלחמת העולם השנייה.

בילדותו גר ברט טיוניסן בדיוק בבית כזה. כשהיה בן שמונה נאלצה המשפחה לפנות את הבית לטובת שיפוץ. כשחזרו לבית נעלם הקסם , אין יותר אור יום, פתאום יש מפסק און אופ ופעם בחודש מגיע חשבון חשמל. האווירה, האינטימיות והקסם של האור, כל אלו נעלמו מהבית, הם כבר לא גרו עם המשפחה.

הבתים האלה, עמוסים בחפצים וזכרונות אישיים אשר נאספו במרוצת השנים, וכנראה גם מי שגר בהם, הולכים ונעלמים מן העולם.וברט מיודענו ממהר להנציח את הזן הנעלם הזה. התאורה בעבודות שלו מזכירה את האור אצל רמברנדט וורמיר, הם בטוח גרו בבתים בלי חשמל.

זהו שיר הלל לחיים פשוטים, צנועים נטולי יומרות וסממני מעמד, געגוע לתקופה אחרת לפני שבכלל ידענו שיש מילה שקוראים לה גלובליזציה, שלא לדבר על אנטי.

93

104

1981

501

1112

193

194

199

200

680

794

קורס צילום